אחד מהמיוחדים שבגדולי הדור שטרם החורבן היה רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק המוכר לנו כ'אור שמח' או כ'משך חכמה'. דוד גדנקן התחקה אחרי עקבותיו של הרב ותמצת את חיו הנעלים ב-10 נקודות אור מחזקות.
א. רבי מאיר שמחה הכהן, נולד בשנת תר"ג בעיר בלטרימנץ אשר במחוז ווילנה. אביו ומורו רבי שמשון קלונימוס, היה למדן גדול ומרביץ תורה ברבים, אמו אסנת היא שניהלה את הבית.

ב. כבר בצעירותו התבלט רבי מאיר שמחה והתפרסם כגאון בתורה. כשנישא עבר לבית חמיו בעיר ביאליסטוק. חיה אשתו, אשת חיל, עבדה במסחר לפרנסתם וזאת כדי לאפשר לבעלה לעסוק אך ורק בלימוד תורה. הסדר זה נמשך לאורך שנים רבות.

ג. בשנת תרמ"ח (1888) נפטר הרב ראובן הלוי לווין, רבה של הקהילה בדווינסק, וזו הציעה המשרה לרבי שמחה הכהן. בד"כ כיהן רב חסידי בתפקיד, אולם עקב גדולתו של רבי מאיר שמחה בתורה ולמרות היותו ליטאי, קיבל את הכהונה.

ד. כהונתו כרב של דווינסק נמשכה כ-40 שנים. רבי מאיר שמחה הכהן חי בדוחק רב וסירב באופן תמידי לקבל עזרת נדיבים. כשהתנכנסו ראשי הקהילה והחליטו להוסיף על שכרו, הנגד הרב נמרצות וטען כי יש לו די מחסורו.

ה. אחד מבני הקהילה היה איסר הראל ה"ממונה" דהיינו ראש המוסד והשב"כ. בספרו "ביטחון ודמוקרטיה" כתב על אירוע בחיי קהילת דווינסק בו היה נוכח. יהודים "פרצו" לבית הכנסת בזמן התפילה בזעקות שבר על כי הנהר בעיר עולה על גדותיו וסכנת הצפה מאיימת על בתי העיר ותושביה. רבי מאיר שמחה יצא מבית הכנסת כשהוא עטוף בטליתו ,הלך אל גדות הנהר ועלה על סוללת ההגנה,למרות הסיכון הרב.

יחד עם צאן מרעיתו כשגם הם עטופים כרבם בטליתותיהם, זעק הרב אל שמים בתפילה ובבקשה שישוכו המים. תוך כדי תפילת רבי מאיר שמחה הכהן, נבקע הקרח, המים החלו לזרום, פני המים ירדו והסכנה חלפה. איסר הראל סיפר כי זכה לעמוד קרוב וליד הרב.

ו. בשנת תרס"ב ( 1902) כ-14 שנים לאחר מינויו כרבה של דווינסק, פירסם הרב את ספרו הראשון : "אור שמח", פירושו והסבריו על כתבי הרמב"ם. הספר כולל כיום 4 חלקים. שלושה כרכים ראשונים יצאו עוד בחיי הרב, הכרך הרביעי ראה אור  ביוזמת אב"ד של העיר ריגה לאחר מותו של רבי מאיר שמחה.

ז. רבה של דווינסק הרבה לכתוב פירושים וחידודים על התורה, בכתבים אלה התריע והזהיר את יהודי הגולה מהישיבה בגלות "רוח סופה וסער" כך כתב, תעקר את היהודים ממקומם . נבואה שלצערנו הרב התגשמה שנים אחר כך.

ח. הרב מדווינסק גילה חיבה רבה ליישובה של ארץ ישראל. באחד ממכתביו פנה אל "הקרן הקיימת לישראל" ובו כתב "כעת הסבה ההשגחה אשר באסיפת הממלכות הנאורות בסאן רעמא (סן רמו) ניתן הצו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראך, כיוון ש"סר פחד השבועות" וברשיון המלכים קמה מצוות יישוב א"י ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".

ט. רבי מאיר שמחה מדווינסק כתב חידושים רבים גם על מסכתות הש"ס. רוב כתבים אלה הושמדו בשואה. רק מעט מהם שרד ורק על כמה מסכתות ואלה זכו לראות אור בארץ.

י. חידושיו העיקריים על התורה כונסו ונאספו בספרו "משך חכמה" שיצא לאור לאחר מותו של הרב מדווינסק, גם זה על ידי רבי מנחם מנדל ז'ק אב בית הדין של ריגה.

ה"משך חכמה" זכה לקהל מעריצים מכל מגוון צבעי הקשת. מתלמידי החכמים יושבי בתי המדרש, בני ישיבות, ועד פילוסופים ידועי שם מהאקדמיה בישראל.

כשנפטרה חיה אשתו , הספידה רבי מאיר שמחה באומרו ליד ארונה "עוד בשנה זו אבוא אליך". ואכן בד' אלול תרפ"ו ( 1926) נפטר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל.